שאלות ותשובות

שאלה חשובה!

כפי שאנו מסבירים במהלך הקורס, חסם עורקים (עצירת דימום בלחץ עקיף) עלול להיות מסוכן  ולגורם נזק משמעותי לגפה תוך מספר שעות.

על מנת למנוע נזק, ניתן במקרים מסוימים להסיר את חסם העורקים ובמקומו לעצור את הדימום בעזרת תחבושת אישית.

אנו לא מלמדים לבצע את הפעולה הזאת בקורס מגישי עזרה ראשונה, משום שביצוע המרה יכול לגרום לחידוש הדימום, ולכן אין בסמכותו של מגיש עזרה ראשונה לבצע המרה!

המרה תתבצע על ידי חובש, פרמדיק או רופא בלבד.

חסם עורקים עוצר את זרימת הדם לגפה (יד או רגל), במטרה לעצור דימום מאותה גפה. היות וזרימת הדם לגפה נעצרת, טיפול זה עלול להיות מסוכן ולגרום לנמק אם החסם ישאר זמן רב.

כדי להימנע מגרימת נזק מיותר לפצוע, נניח חסם עורקים באופן מיידי רק במקרים הבאים:

1) במידה וניסיון לעצירת דימום באמצעות לחץ ישיר (תחבושת אישית) נכשל.

2) במידה והדימום נובע מקטיעה מלאה או חלקית (גם אם המקום לא התחיל לדמם)

3) במידה והפצוע לא נושם - אין אפשרות לעקוב אחר מצב הדימום, ולכן לפני ההנשמות נניח חסם עורקים.

4) במידה ובפצע המדמם תקוע גוף זר גדול (סכין, רסיס וכו')

5) במידה ויש מספר רב של פצועים או פצעים.

6) במקרה שהפצוע נמצא במקום חשוך, המונע את מציאת נקודת הדימום ומעקב אחרי מצב הדימום.

במקרים אחרים יש לבצע עצירת דימום בלחץ ישיר, באמצעות תחבושת אישית ומשולש לחץ.

במקרה שאתה עד להתמוטטות יש שני דברים שעליך לעשות באופן דחוף

1) קריאה לעזרה - התקשר ל-101, תן למוקדן את שמך ומספר הטלפון שלך, וענה על השאלות. אסור לנתק את הטלפון, חכה שהמוקדן יגיד לך שהשיחה הסתיימה.

2) שמירה על בטיחות - אם האדם התמוטט במקום שמסכן אותו (כמו כביש סואן, מקום עם מים וכו') הרחק אותו ממקום סכנה. היזהר לא להיפגע בעצמך.

מעבר לשתי הפעולות הנ"ל, התחל בביצוע החייאה ע"פ הסכמה אותה למדת.

ביצוע פעולות החייאה צריך להתבצע רק על ידי אדם מיומן שעבר קורס בביצוע החייאה!

טביעה שניוינת הינה מצב המתרחש בעקבות חדירת מים אל הריאות.

בעוד שבטביעה ראשונית, הנזק נגרם בעקבות חנק, בטביעה שניונית הנזק נגרם כתוצאה מתגובה כימית שמייצרים המים עם הסביבה הפנימית של הגוף.

למגישי עזרה ראשונה אין דרך לטפל בנזקים של טביעה שניונית, ובכל זאת חשוב שכל אחד יהיה מודע לנזקים הללו, וזאת משום שיכול להיווצר מצב, בו אדם טבע בבריכה, בים או בכל מקום אחר, ולאחר שהוצא מהמים אותו אדם חוזר להכרה ומרגיש טוב. אכן, הנפגע כבר לא סובל מנזקי טביעה ראשונית (חנק), אך המים שחדרו לריאות ממשיכים לגרום לנזק.

לכן - חשוב מאוד! כל אדם שנפגע מטביעה יש לפנותו לבית חולים במהירות! את הנפגע רצוי לפנות בישיבה, ולא בשכיבה.

האיברים הגדולים ביותר בבית החזה הם הריאות. זאת הסיבה שכל נפגע חזה כנראה נפגע במערכת הנשימה.

כשמשכיבים אדם על הצד, הצד שעליו הוא שוכב מוגבל בתנועה, האפשרות להתרחב ולהתכווץ מוגבלת.

מתוך כך,  אצל נפגע חזה, יש שתי סיבות עיקריות להשכיב על הצד הפגוע- האזור הפגוע מקובע, ולכן יכאב פחות בזמן הנשימה. הריאה הבריאה תוכל להתרחב ללא קושי , ובכך תגדל היעילות של הנשימה.

בצקת ריאות זה מונח שמתייחס לקיום של נוזלים בריאות. כשהנוזל מתערבב עם אויר נוצר קול של חרחור.

מאותה הסיבה בדיוק אסור להשכיב את החולה.
כשהחולה יושב, הנוזלים מתנקזים בתחתית הריאה, שטח הפנים של איזור הפגיעה נמוך יותר, מה שמקל על תהליך הנשימה.

כל בדיקות החום המתוארות מודדות את החום התקין, ההבדל הוא בזמן המדידה ורמת הדיוק. בדיקה רקטלית הכי מדוייקת, ודורשת את זמן המדידה הקצר ביותר, ולכן היא הטובה ביותר במקרי חירום (מכת חום, היפוטרמיה וכו') לעומת זאת, בדיקת חום אוראלית מדוייקת למדי, ואינה דורשת זמן בדיקה ארוך.
בניגוד לבדיקה רקטלית, הבדיקה האורלית אינה גורמת למטרד גדול, ועל כן במקרים של מחלה נעדיף לרוב בדיקה אוראלית.

כדי לענות על השאלה אתן הקדמה קצרה - המוח נמצא בקופסא סגורה (גולגולת). מסביב למוח יש נוזל ששומר עליו. מכיוון שהוגלגולת סגורה, נוצר בתוך הגולגולת לחץ , נקרא לו - לחץ תוך גולגלתי.

בלי קשר למוח, יש לחץ בתוך כלי הדם. לחץ הדם מתייחס לכוח שהדם דוחף את דפנות כלי הדם החוצה בזמן המעבר. נקרא ללחץ זה -לחץ דם .

הנתון האחרון שצריך להתייחס אליו זה לחץ החימצון המוחי. כדי להפוך את המונח לפשוט - הלחץ של הדם, אבל בתוך המוח.

לחץ הדם פחות הלחץ התוך גולגלתי שווה ללחץ החימצון המוחי. לחץ חימצון מוחי חייב להישמר על ערך גבוהה, אחרת המוח לא מקבל מספיק חמצן.

במקרה של דימום מוחי , ה-לחץ התוך גולגלתי עולה (מצטרף עוד נוזל לקופסא הסגורה). מה שגורם ללחץ החימצון המוחי לרדת. מכיוון שאסור לפגוע בחימצון המוחי, חייב לחץ הדם לעלות כדי לדאוג לאספקה סדירה של דם למוח. אך הדבר גורם להגברת הדימום, מה שמעלה את הלחץ התוך גולגלתי וכן הלאה...

במקרה של מכת חום יש סכנה של אובדן הכרה.

במידה והמטופל בהכרה, והוא מראה סימנים של התייבשות, יש לתת לו שתיה באופן מיידי, במקביל להושבה במקום מוצל, הפסקת פעילות וכו'.

במידה והמטופל מעורפל או חסר הכרה לא ניתן לו לשתות. הרפלקסים המובילים את הנוזלים אל הקיבה לא עובדים, והשקיה במים בגרום למטופל "לטבוע".

במקרה של חנק מגוף זר, ייתכן מצב בו המטופל חסר הכרה.
במקרה זה יש לבצע עיסויים והנשמות, כמו בהחייאה רגילה.
מטרת העיסויים במקרה זה כפולה, מעבר למטרה הרגילה, יוצרים העיסויים לחץ גדול מאוד באזור בית החזה (בדומה לתמרון היימליך), מה שאמור לגרום ליציאה של הגוף הזר.

וירוס HIV (הוירוס שגורם למחלת ה-AIDS או " מחלת הכשל החיסוני הנרכש") אינו עובר ברוק, ולכן לא אמורה להיות בעיה להנשים חולה. אם זאת, מחלות רבות כן מועברות ברוק, ופצעים בחלל הפה בהחלט יהפכו את המטפל לחשוף למחלות, ולכן אסור להנשים אדם זר ללא מסכת הנשמה.  במידה ואתה מעוניין לבצע עיסויים ללא הנשמות, העיסויים מתבצעים ברצף.

לא. הזרם אותו מספק שוקר חשמלי אינו דומה בעוצמתו למכת החשמל שיש לתת במקרה של הפרעות קצב.

בנוסף, אדם לא מיומן, וללא מכשיר הקורא את הפעילות החשמלית בלב, לא יכול לדעת מתי יש צורך במכת חשמל.

אסור בשום פנים ואופן לחשמל אדם, למעט בעזרת דפיברילטור אוטומטי (AED)

סכמת טיפול בפצוע טראומה בנויה מבדיקות וטיפולים-

כל שלב מתחיל בבדיקה, ועובר לטיפול במידת הצורך - כך בשלב הראשון בודקים את מצב ההכרה של הפצוע, ובמידה והפצוע חסר הכרה עוברים להנשמות.
באופן דומה, בשלב הנשימה, חושפים את בית החזה של הפצוע ובודקים נשימה, ובמידת הצורך מבצעים הנשמה.

המטרה כפולה- לאסוף את כל המידע הדרוש כדי ליעל את הטיפול בדרש הבא, ולטפל בדברים הדחופים ביותר בהתחלה, ולאחר מכן להמשיך בסדר חשיבות יורד.
באופן זה מובטח שנטפל בצורה המיטבית בכל סוגי הפציעות, הכל בהתאם להכשרה.

סכמת טיפול בפצוע טראומה בנויה מבדיקות וטיפולים-

כל שלב מתחיל בבדיקה, ועובר לטיפול במידת הצורך - כך בשלב הראשון בודקים את מצב ההכרה של הפצוע, ובמידה והפצוע חסר הכרה עוברים להנשמות.
באופן דומה, בשלב הנשימה, חושפים את בית החזה של הפצוע ובודקים נשימה, ובמידת הצורך מבצעים הנשמה.

המטרה כפולה- לאסוף את כל המידע הדרוש כדי ליעל את הטיפול בדרש הבא, ולטפל בדברים הדחופים ביותר בהתחלה, ולאחר מכן להמשיך בסדר חשיבות יורד.
באופן זה מובטח שנטפל בצורה המיטבית בכל סוגי הפציעות, הכל בהתאם להכשרה.

קיבוע לשבר באזור הקרסול, הוא קיבוע די מסובך, יש צורך במצע רך (שמיכה) שיעטוף את השבר וימנע תנועה, במקביל יש לקשור רצועת בד מסביב לאזור השבר, ואת הרגל לקשור בצורה זו לרגל השניה (הבריאה). ע"מ שהעצמות לא יזוזו. זאת עד להגעה לבית חולים. בבית חולים, לאחר צילום, ישימו גבס מסביב לאזור השבר.

כדי ללמוד כיצד לבצע קיבועים כראוי יש לעבור הדרכה מעשית עם מדריך מיומן.

פצועה הסובל מדימום מוחי עלול לסבול גם מזעזוע מוח בדרגה כזו או אחרת, ולכן יראה סימנים של זעזוע מוח.

ההבדל הוא בהתקדמות של הסימנים לאחר שהזמן עובר - בעוד אדם הנפגע מזעזוע מוח בלבד יראה לרוב סימנים של התאוששות, אדם הסובל מעליה בלחץ התוך גולגלתי יראה סימנים מחמירים, בעיקר- ירידה בקצב הדופק והנשימה, דופק הולם, הקאות חוזרות  וירידה במצב הכרה.

באופן עקרוני, נפגע הסובל מזעזוע מוח בלבד לא נמצא בסכנת חיים. הסכנה היא, שנגרם נזק למוח, ובפרט שמתרחש דימום בתוך הגולגולת אליו אנו לא מודעים.

משום כך, הטיפול בזעזוע מוח הוא פינוי לבית חולים במהירות האפשרית, ומעקב אחר מצב הפצוע. בזמן הפינוי יש לעקוב אחר מצב ההכרה והנשימה של הפצוע, ולתת טיפול תומך במידת הצורך.

ABC זה ראשי תיבות לסדר הטיפול בפצוע-

Air way - נתיב אויר

Breathing - נשימה

Circulation - מחזור הדם

בצקת על רקע לבבי נגרמת בד"כ כתוצאה מאי ספיקה בצד הימני של הלב.
במקרים שהצד הימני של הלב לא מתפקד טוב, דם לא מוחזר בצורה מלאה מהריאה אל הלב.
במקרים כאלה, כלי הדם בריאה מתמלאים בדם. הפלסמה (נוזל הדם), בורחת מכלי הדם אל חלל החזה. הנוזל הזה יוצר את הבצקת.